אני לדודי – תשל"ב (א)

ר"ת אלול כולל "ודודי לי" ענין האהבה, ומאידך גיסא תוקעים בשופר לעורר חרדה, כי עיקר עבודת האדם היא יראה וקב"ע מלכות שמים משא"כ אהבה היא מלמעלה, אכן תק"ש באלול הוא לעורר יראה תתאה בתור הקדמה לר"ה שאז הוא יראה עילאה וגם כדי להמשיך מקיף כדי לתקן הפגמים שפגמו במשך השנה, יר"ת באה ע"י התבוננות באור אלקי

שבערך העולמות, ויראה עילאה דר"ה, הוא, כי מאיר אלוקות שלמעלה מערך העולמות, לכן בר"ה מצווה לתקוע שופר משא"כ באלול לעורר יר"ת אינה מצווה.

אמנם כדי להגיע מיר"ת ליר"ע צ"ל ביניהם אהבה זוטא ואהבה רבה. נמצא ד' מדרגות ומרומזים במשל: יוצאים לקבל פני המלך, יראה תתאה; מקבל בסבר פנים יפות, אהבה זוטא; ומראה פנים שוחקות, אהבה רבה; ובבואו להיכל מלכותו, יראה עילאה דר"ה. לכן צריך באלול גם אהבה "ודודי לי", ממוצע להגיע בר"ה ליראה עילאה. אך מעלה בביטול דאלול, כי יקר בעיני ה' החידוש שמתבטל גם בלי הרגש רוממות דאלקות, וגם שזה בדרך קב"ע נגד מציאות האדם, לכן גורם להמשכת מקיף עליון לתקן פגמים, ודוקא האדם שמושרש בעצמות יכול להמשיך גילויים אלו באלול גם אם תשובתו הוא על עוונות ופגמים ומזה מגיעים לגילוי דר"ה, לכן דודי לי הוא חלק מר"ת דאלול.