ביום עשתי עשר יום – תשל"ב

נפש השכלית מחבר את הנה"א (הקשורה באלקות וחפצה בטבעה להידבק בשרשה) עם הנה"ב, שעניינה הוא גשמיות. כי כולל את שניהם. שורשה באצילות, רק ירדה ע"י שבירה להיות בערך נה"ב, (ולא כמו הנה"א שהיא חלק אלוקה גם אחר ירדתה למטה) ועוד שביהודי יש אמונה גם מצד נה"ב, ע"כ בכוחה לקיים תומ"צ. ביטול הנה"א הוא ביטול הכלים או אורות שבערך הכלים, וע"י העבודה ביגיעה דנה"ב פועל ביטול למעלה ממדוה"ג אף בנה"א. ע"י העבודה בעולם, עולה תיקון ותוהו לשורשם, ונמשכים אורות שלמעלה מכלים בכלים. 'שבעים שנה' שלימות העבודה דנה"ב, למעלה מהמידות, הכח לכך ע"י משה.

תורה מחברת עבודת קרבנות, העלאה, עם גמ"ח שענינה השפעה למטה; ומקשר האדם דמטה עם האדם דמעלה. ענין זה מתגלה "ביום עשתי עשר יום" ונעשה תיקון העולם "ואשרו אתכם כל הגויים" שמתגלה בחירת הקב"ה בישראל, וישראל בהקב"ה ע"י תומ"צ.