ארבעה ראשי שנים הם – תשל"ב

החילוק שבין אילן לתבואה ודוגמתם ברוחניות הזריעה (בתבואה) היא עבודה קלה בערך העבודה הנדרשת בנטיעה (באילן) וגם לוקח זמן לצמיחה. גם הריבוי בכמות בגרעינים שבכל פרי. ב' אופנים בבירור הגשמי, במצות עשה ובל"ת שבהעדר העשי' הרי לא רואים את הפעולה מיד אבל הפעולה נעלית יותר, המשכת י"ה, למעלה מו"ה שנמשך ע"י מצוות עשה. ענין שדה הלבן (תוהו) ושדה האילן (תיקון) בירורו שלא לפי ערך אף שצריך ימים רבים עד שרואים הפירות בגילוי, לימות המשיח. כך הוא בלימוד התורה בשינוי הטבע. כמו"כ החילוק בין לחם דתורה ויין ושמן רזי תורה. צ"ל שניהם אבל השלימות הוא שדה אילן. "כי האדם עץ השדה כי ממנה תאכל כו' לא תשחית את עצה" דקאי על הת"ח שנותן עצה לבני העיר, כיצד צ"ל הנהגת העולם וכיצד צ"ל ההנהגה עם העולם כו'. והיינו לפי שזוהי תכלית השלימות בעבודת האדם בעולמו, להיות בבחי' אילן עושה פירות כו'.