מגילה נקראת – תשי"ד
חילוק הזמנים בן כפר ובן כרך בעבודה, מעלת פורים על מ"ת
ש"פ צו שושן פורים. על העתק ההנחה שבספריית אגודת חסידי חב"ד ציין כ"ק אדמו"ר שליט"א בכתי"ק: "ד"ה זה דמהרשנ"ע" [כנראה הכוונה לד"ה זה דשנת תרכ"ט (נדפס בסה"מ תרכ"ט (קה"ת, תשנ"ב) ע' פג ואילך)]. "ד"ה לעומת המסגרת רס"ה" [סה"מ תרס"ה ע' קמח ואילך. ס"ע קנח ואילך]. לפני שהתחיל באמירתו, הקדים באומרו: הסדר הרגיל הוא שההתוועדות דיום הפורים קשורה עם אמירת מאמר חסידות. ומכיון שמצד טעמים מסויימים לא נאמר מאמר חסידות אתמול – יש לאומרו עתה.
תקציר
ישעי', בן כרך, נבואתו בעולם השרפים, בריאה, השגה פנימית בסדר מסודר עד למקור חיותם באצילות שנבדל מהם ומעורר מדות, אהבה כרשפי אש, ונמשך בנה"י באמירת שירה. ומגיעים בעבודתם בממכ"ע. בעבודה: הודאה וביטול דהשגה: מודה אני והודו למטה מטו"ד. פסוד"ז ברכות ק"ש וק"ש בהשגה.
יחזקאל, בן כפר, נבואתו במקום עמידת האופנים, עבודתם ברעש גדול כי אינה בפנימיות ובטלים במציאות מגיעים לסובב כ"ע למעלה מהשרפים. בעבודה: הודאה וביטול למעלה מטו"ד בשמו"ע ומודים.
התחלקות ב' סוגי עבודה והחילוק בהזמן דכפר (הודאה) וכרך (השגה, חומה זו תורה), חידוש פורים על מ"ת שאינו חלוק בזמנים, כי בפורים "קיימו וקיבלו היהודים" מלמטה למעלה. ע"י יהושע, מקבל.