ויקח קרח – תשל"א

טענת קרח: איתא בזהר שקרח רצה להפריד ולאחליף שמאלא בימינא, שקו השמאל יהי' למעלה מקו הימין, כי יש מעלה בצמצום על הגילוי שאחריו, כי בלעדו אין מקום לעמידת עולמות, למ"ת, למשכן ולעבודת המשכן. גם בעבודה: דעת רבי יוחנן בברכות, הלואי ויתפלל אדם כל היום, כי מחד גיסא עליה והתכללות זיכוך התחתון עדיף, שניתק מחומריות ואף מגשמיות, משא"כ בתומ"צ, קו הימין, נשאר התחתון במציאותו.

לכן רצה שלויים שהם העלאה דשמאל יהיו למעלה מכהנים שהם המשכה דימין. תשובת משה: "בוקר ויודע", אור למעלה מחשך, ואדרבא כל כוונת החשך והצמצום הוא בשביל הבוקר והגילוי. את כל זה הבין אסף בן קרח באמרו (תהילים נ) "א-ל אלקים הוי' דבר ויקרא ארץ", הגם שאלקים (צמצום) קודם להוי' (גילוי) אך תחילת ושרש הכל הוא א-ל, חסד וגילוי, קודם לגבורה. כוונת הצמצום (אלקים) שיתוסף אור בהקו (הוי') למעלה גם מבחי' אל.

לכן הלוים "ילוו אליך וישרתוך", טפלים לכהנים, כוונת הצמצום בשביל הגילוי, כוונת הרצוא בשביל השוב, וזה מתבטא בכ"ד מתנות כהונה, דברים תחתונים גשמים, דירה בתחתונים.