להבין הענין שנקרא שבת הגדול – תשל"א

כו"כ טעמים בשם שבת הגדול, שנעשה בו נס גדול ועוד. בתורה משתמשים בלשון 'גדול', ובחז"ל 'רבה' 'קידושא רבה', 'הושענא רבה', וכו'. לכאורה צ"ל 'שבת רבה'. בציווי לאכול מצה קודם 'חצות' כתיב 'מצת' חסר וא"ו, ובאכילה בפועל לאחר חצות כתיב 'מצות' עם וא"ו. אות וא"ו מחבר מן הקצה אל הקצה מפנימיות הכתר עד מלכות. לאחר חצות יש ו' כי היה אז הגילוי דמורא גדול (יר"ע) משא"כ קודם חצות היו בדרגת יר"ת. לאחר מ"ת מאיר קודם חצות הגילוי דלאחר חצות ומתחברים יחד, מורא גדול יחדור בפנימיות מבחי' הגדולה שלמעלה מסדר השתלשלות. לכן נק' 'שבת הגדול' דווקא מפני שמאיר גילוי זה.