ביום השמיני עצרת – תשל"א
המשכת הטיפה בשמח"ת, ענין השלום
המשך ו' (מתוך ט) למאמרי תשרי זה שהחל מש"פ נצבים וילך ומסתיים במאמר דש"פ נח. שמיוסד על מאמרי תשרי עדר"ת.
תקציר
שמח"ת, לאחר מחילה וכפרה דיו"כ בשמע"צ דוקא, בהפסק דחג הסוכות שהמשיכו בד' מינים "לכם" בעבודת האדם, כך תורה נקלטת בפנימיות, סוף כל המועדות. ענין השלום בתורה, למעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית. התכללות קווין שונים ע"י הקב"ה שלמעלה מהם. שמח"ת בזמן דשמע"צ זמן קליטת הטיפה, מוריד הגשם, למטה כפשוטו, נתתי גשמיכם בעתם. לא רק אירוסין אלא נישואין יחוד זו"נ, פרו ורבו וגו' דירה בתחתונים. תורה ממוצע מקשר תלת קשרין, ישראל בקוב"ה, ממוצע הכתר עתיק ואריך ורדל"א הם קצוות באין ערוך, רק חכמה סתימאה יש בו סיום עתיק ותחילת אריך ובו גופא נקודת אחד שאינה פנימית או חיצונית. בחכמה אתברירו. הוא ענין השלום שנמשך במקיף הסוכה ופועלים קליטה בריקודים ברגליים שמח"ת. בו נמשך העצם כי הוא לבדו בכוחו ויכלתו להוות יש מאין, מפליא לעשות. חיבור גשמי ורוחני.