כל המאריך באחד – תש"ל

ש״פ בלק, י״ד תמוז. מאמר שני מהמשך. "ומביא ע״ז כ״ק מו״ח אדמו״ר במאמרו לפני שלשים שנה (י״ב תמוז ה׳ש״ת) דלכאורה אינו מובן, הלא כל ענין האריכות באחד הו״ע היחוד, ולכאורה הוה לי׳ לומר הלשון יחיד (שפירושו איינציג) ולא לשון אחד (שפירושו איינער). ומבאר, דענין היחוד הוא ליחדו ית׳ בכל העולמות והנבראים בב׳ אופני היחוד, שהוא ית׳ הכל והכל הוא הוא ית׳, לכן נאמר הלשון אחד ולא הלשון יחיד". מאמר זה הוא המשך למאמר שלפנ״ז (ד״ה אראנו ולא עתה די״ב תמוז). לכללות המאמר ראה ד״ה וירא בלק עדר״ת (המשך תער״ב ח״א). להתחלת המאמר ראה ד״ה זה ה׳ש״ת. וראה גם ד״ה זה תרל״ד. וש״נ.