התחברות
י"ט כסלו

א"ר אושעיא כו' צדקת פרזונו – תשי"ד

בהתוועדות י"ט כסלו. על העתק ההנחה בארכיון ספריית אגוח"ח ציין בכתי"ק: "קונ' חתונה. תו"ח". וראה שיחת ש"פ וישב בתחלתה שמאמר זה מיוסד על המאמר ד"ה אמר ר' אושעיא צדקת פרזונו די"ט כסלו תרפ"ט שנאמר בזמן החתונה ולפני זה בתורת חיים בשלח. שערי תשובה ח"ב. לאדמו"ר האמצעי. אוה"ת בשלח להצ"צ, תרכ"ז תרכ"ט לאדמו"ר מהר"ש "בשינויים מדור לדור, בהתאם לשינוי הזמן והמצב כו'". בשיחת פ' וישב שם ביאר שייכות מאמר זה לי"ט כסלו, "חשבתי תחלה בפשטות שזהו לפי שי"ט כסלו הואראש השנה לחסידות עד שמצינו מאמרי כ"ק מו"ח אדמו"ר מי"ט כסלו שהתחלתם "זה היום תחלת מעשיך", אבל באמת, יש שייכות פנימית יותר בין תוכן המאמר לזמן אמירתו: ענינו העיקרי של מאמר זה הוא "והנצח זו (בנין) ירושלים" ובענין זה מתחיל במאמר אדמו"ר האמצעי שבשביל ענין הנצחון מבזבזים את כל האוצרות כו' וזוהי השייכות לי"ט כסלו, ראש השנה לחסידות – כיון שכללות ההתגלות דפנימיות התורה ע"י תורת החסידות הו"ע של בזבוז האוצרות". וראה לקמן ד"ה זה תשמ"ח טעם נוסף. (הסיכום מוועד הנחות בלה"ק)

תקציר

ע"י הפיזור דישראל בין האומות ישנו קיום התומ"צ בתמידות, ובתוקף גדול יותר, מצד ההעלם וההסתר והגזירות מתעורר כח המס"נ. כמודגש בהימים טובים שבזמן הגלות, חנוכה ופורים, שהגזירה וההצלה קשורים עם ענינים שלמעלה מהשכל דוקא.

מענה אבנימוס הגרדי לאומות העולם על רצונם "להזדווג באומה זו", לכו וחזרו על בתי כנסיות ובתי מדרשות תינוקות מצפצפים בקולם, לימוד התורה צ"ל קשור עם הקב"ה (תפלה), למעלה מהשכל. וזוהי העצה להנצל משליטת אוה"ע באופן של חיבור וזיווג.

"מקול מחצצים" המחיצה בין טמא לטהור כו' שבהלכות התורה, עי"ז "הוי' עמו", למעלה מהשכל. "בין משאבים" ששואבים מהמעיין והמקור דתורה. לך ה' הגדולה וכו' והנצח זו ירושלים, מעלת מדת הנצחון (שמתעוררת ע"י המנגד) מגעת בעצם הנפש, ובשבילה מבזבזים כל האוצרות: אוצר של יראת שמים, לא רק יראה תתאה, אלא גם יראה עילאה, ובתורה, גילוי פנימיות התורה באופן המובן גם לנה"ב. "צדקת פרזונו", לשון "פרזות תשב ירושלים", גילוי למעלה ממדידה והגבלה, שבא ע"י העבודה דמס"נ ע"י ה"צדקה בישראל שפיזרן לבין האומות".

פרשה / חג