וידבר גו' זאת חוקת – תש"ל
"תמים בחוקך", פסח ופרה, חי' יחידה
ש"פ צו, פ' פרה, כ"ף אדר שני. חוץ מהדיוקים שהם ע"פ המבואר בדרושי חוקת בלקו"ת, המאמר הוא המשך למאמרי פורים ושבת זכור שהם ע"פ מאמרי מחיית עמלק פר"ת שנדפס אז בקונטרס בפ"ע ושם ב"פתח דבר" מציין לעובדה שמאמר זה הוא חלקים ממנו.
תקציר
דוקא בפרה אדומה נאמר "זאת חוקת התורה" סתם. גם בפסח נאמר חוקה. אבל פרה גדולה מפסח. ב' ענינים בנפש האדם, נר"נ פנימים וח"י מקיפים, צלם, חכמה ראיה והתאמתות שאינו רוצה ואינו יכול להיות נפרד מאלקות למעלה מהשגה. הכרה כמו קטן שמכיר באביו ויש לו געגועים אליו למעלה מהשכל שרואה עצם הדבר למעלה מהגבלה דכלים. החכמה מאין תמצא, בירור היש אינו מאין העצמי. משא"כ מקיף הרחוק הביטול דמס"נ חבוקה ודבוקה דיחידה. בנפש האדם שם הוי' שבנפש, קוצו של יו"ד, כתר בנפש. בחי' תענוג. קיום מצות בקבלת עול למטה מהשכל שרשו למעלה מהשכל ומס"נ גם על ערקתא דמסאני. ונמשך גם בפרטי המצוות. חוקת הפסח הוא רצון הנמשך בפרטים, חוקת התורה למעלה ממדוה"ג. אך דומים זה לזה, עד ששוין ביניהם כי המעשה הוא העיקר ומ"מ פרה גדולה מעלת הבע"ת. טהרה. גם צדיקים צריכים לה.