והי' כאשר ירים משה ידו – תש"ל

ענין ירים משה ידו היה בכל מלחמת עמלק, המנגד לראש ומקיף דנשמה, חי' יחידה, ולא במלחמת שבעה עממין, הם כוחות פנימיים דנר"נ. כיבוש ז" אומות, בירור המידות, ע"י עבודה בטו"ד ורק בכח המס"נ. משא"כ עמלק חוצפה בלא תגא וגורם קרירות שלא להתפעל, א"א לנצחו בטו"ד אלא בכוחו של משה, ונחנו מ"ה, חי' יחידה, נפעל ענין ויחלוש את עמלק ואת עמו.

מעלה בעמלק על ז" אומות שם השיקוע בתאוות גורם לגסות עד לטמטום שלא יגיע האור ולא שייך לעבודה (סאיז ניטא אויף וואס צו הארעווען) כי שייך רק לחשך. משא"כ עמלק יודע את רבונו ושייך לאור במילא יכול להיות אצלו ענין העבודה (ער האט מיט וואָס צו הארעווען) ביגיעה למעלה מטו"ד. גם ע"י קריאה בפרשת זכור מגלה פנימיות אוא"ס. ומעשה בפועל להשתדל בקיום מצוות ולהדר בהם.