יהודה אתה יודוך אחיך – תש"ל

החידוש בהודאה וביטול "יודוך אחיך" הוא דוקא בראובן שמעון ולוי שנולדו לפניו, משא"כ שאר השבטים שנולדו אחריו הביטול בהם ע"פ שכל.

ג' עניני "אתה" במלכות, בחסד ובחכמה. יהודה במלכות, בחי' אחרונה "ותעמוד מלדת". בכולם ענין הגילוי לזולת. מעלת המלכות שהגילוי הוא למטה ביותר, כי אין הכוונה בעליונים, הואיל ולהם ירידה מאור פניו ית'.

אבל בעוה"ז במקום החשך שם "ידך בעורף אויביך", שם האויב הוא הס"א והקלי', ויהודי אינו רוצה ואינו יכול להיות נפרד מאלקות (א איד נישט ער וויל און נישט ער קען זיין אפּגעריסן פון אלקות) וממילא כל דבר שמפריד אותו מאלקות הוא אויב שלו, בעורף אין התגלות הכחות הפנימיים, העבודה דאתכפי', שאין לו חשק ורצון ואין לו חיות להתעסק עם המנגד, וכמאן דשדי בתר כתפוי, בלא לב ולב, ועי״ז יש לו הענין דידך, ופועל עילוי בכל הספירות עד גם בחסד וחכמה. ובאים לאמיתית הענין דאתה, בחי׳ העצמות שהוא אמיתית המציאות.