קטנתי מכל החסדים – תש"ל

ע"י ביטול דקטנתי מגיעים לתכלית הקירוב, בירור תהו והתעלות גם בתיקון. בג' דברים התקין יעקב עצמו להכניע את עשו אך השלימות בזה יהי' לעת"ל כאשר יעלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה כמו שהיה קודם חטא עה"ד, לגני לגנוני למקום שהי' עקרי בתחילה דעיקר שכינה בתחתונים היתה. ביהמ"ק היה דירה לעצמותו ית' כתמיהת שלמה "האומנם ישב גו' הן השמים גו' לא יכלכלוך אף כי הבית הזה", שהיה דירה. לכמה דעות הי' זה ע"ד נבואה ובדרך מעבר שאינו אלא זיו והארה, וביהמ"ק היה דירה לעצמותו, כלי לבל"ג האמיתי, מקום ארון אינו מן המדה, הקב"ה נק' מקום. ב' דעות בספר עיקרים אם הוא ממכ"ע או סוכ"ע. עיקר החידוש הוא שגם מציאות מקום מוגבל הוא באמת טפל ובטל בתכלית. "הוא מקומו של עולם, אתרא טפילה לי". ע"ד ה' אחד ולא יחיד, ז' רקיעים וד' רוחות (גם שרשם הרוחני) בטלים לאלופו של עולם. לך ה' הגדולה וכו'. מביהמ"ק נמשך ביטול לכל העולם ולכל השנה ע"י השתחוואה ברגל. מעלת הביטול זה למטה יותר מבאצילות, כמשל צפור המדברת שבאי"ע לדיבור אדם חכם המדבר מ"מ פועל שמחה ותענוג במלך מצד החידוש. מעלת ביטול עוה"ז הגשמי שנתהווה מכח העצמות, יש האמיתי "בביטולו בתכלית ליש האמיתי ביז ער ווערט אויס יש הנברא און ווערט יש האמיתי .. והוא הקרוב קרוב ביותר שאין למעלה מזה, שגילוי העצמות הוא דוקא בבית הזה ולא בשמים ושמי השמים".

העיקר ע"י עבודת הקרבנות ריח ניחוח, אדם כי יקריב מכם קרבן, הקרבת נה"ב דאקדימי' טענתי' בשרשו גבוה יותר ובצירוף עבודת כהן (המשכה) לוי (העלאה) וישראל (המשכה למטה) כמו"כ ג' דברים שהתקין יעקב: דורון המשכה, תפלה העלאה, לאח"ז מלחמה הוא המשכה ע"י תורה. כמו"כ בתפילה, יהיב צדקה לעני' המשכה, תפילה העלאה, תורה המשכה למטה לבירור תהו, התקין עצמו (מלשון תיקון) בג' קוין ולא כמו תהו שהוא רק ב' קוין.