שופטים ושוטרים – תשכ"ט

ע"י "שופטים ושוטרים" בכל שערי העיר קטנה הוא הגוף מבערים את הרע הוא היצה"ר מקרבך מישראל ומכל העולם כולו, והסדר הוא קודם "שופטים", ירגיז אדם יצה"ט על יצה"ר ואם אינו מועיל אזי צ"ל "שוטרים", העבודה דיזכיר לו יום המיתה.

"בכל שעריך", נודע בשערים בעלה, הוא קוב"ה דלית מחשבה תב"כ ונודע ע"י שערים, לכל חד לפום שיעורא דילי', כי אינו דומה עבודת אחד לחברו, ראובן שמעון לוי, ראיה שמיעה כו', עוד פירוש שערים מלשון שיעור וגבול, עבודת כל אחד אף שהיא בל"ג אבל לגבי הקב"ה הרי זה גבול ומ"מ נודע בשערים קוב"ה אתידע לכל אחד לפום שיעורו.

לזה צריך להקדים העבודה ד"שופטים ושוטרים בכל שעריך", ראיה ושמיעה באלקות, ריח ודיבור בתפילה; הגדרת חוש הראי', שלא להביט גם בקור רוח כי עושה רושם וחקיקה בנפש ולא תעבור בלי התעוררות רע בגלוי; שמיעה, להיות אוטם אזנו משמוע רע וכך למעלה לא שומעים קיטרוגים עליו; ריח זהירות מהרהורים רעים; דיבור, לא מצאתי לגוף טוב משתיקה. אז ובערת הרע מקרבך ומישראל ויוכל להיות נודע בשערים בעלה ופועלים שיהיה שופטים ושוטרים גם כפשוטו, ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה.