מרגלא בפומי' דרבא – תשכ"ט

לית מחשבה תפיסא בי' כלל, בחו"ב, עד לבחי' ראיה דחכ', גם בעבודה אי אפשר לתפוס את העצם גם באהבה רבה הבאה ע"י התבוננות. אבל נתפס איהו ברעו"ד, בתניא: תפיסא ומתלבשת בתומ"צ, מצד ענין העצם שיש בתומ"צ, והרי עצם לוקח עצם, עצם נעמט עצם. זהו תכלית חכמה, עיקר התורה, תשובה ומעש"ט, להיות נתפס בזה עצמותו ב"ה, דוקא ע"י תשובה ומעש"ט לוקחים את העצם כמו ע"י רעותא דליבא. תכלית חכמה פרש"י עיקרה של תורה, ביאור אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע (בשיחה הידועה דשמח"ת שבתורת שלום) שעיקר ענין החכמה הוא הביטול, הפשטת כל הציורים שבה, כפי שמוסיף בשיחה גם בזשארגאן: איבער געגעבנקייט (התמסרות).