התחברות
שופטים, ד' אלול

שופטים ושוטרים – תשכ"ז

נתינת המשפט לנער ישראל
ש״פ שופטים, ד׳ אלול. ראה מה שכתבנו בפתיחה, תוכן המאמר הובא גם בלקוטי שיחות חכ"ט. וראה ד"ה זה (הראשון) בהמשך תער"ב, וסיומו הוא על מדרש זה, ראה גם תחילת וסיום המאמר בתרפ"ב. (בלקו"ש שם הערה 33 מובא שהביאור כאן הוא באופן אחר קצת מהביאור שבאוה"ת ובהמשך תער"ב ויש להאריך בזה טובא).

תקציר

איתא במדרש: נתן הקב"ה את המשפט לישראל "כי נער ישראל ואוהבהו" ושייך לכל אחד וגם בזמן הגלות, "תתן לך", וצריך להיות "בכל שעריך": לפירוש הש"ך הם האברים, עיניים אוזניים נחיריים ופה, לפי ספר יצירה הם ז' מדות, שערים של הנפש, וישנם בנפה"ב ובנפה"א, ברצוא ובשוב, בשערים אלו צ"ל המשפט כיצד להתנהג, כי היצה"ר אומן במלאכתו ולפעמים מתלבש בזיידענע זופיצע (במלבוש מכובד) וצריך לשפוט אם הוא מצד הקדושה או להפך, וגם שוטרים הרודין בעם לקבל את דין השופט. שופטים הוא נשמע, הבנה והשגה, ושוטרים הם נעשה, עשי' בפועל וגם כפיה.

מעלה בשופטים בפני עצמם, לא רק כהכנה למעשה, אלא יש בהם מעלה מצד התחלקות בפרטים שבא בפנימיות ומגיע למעלה מהמקיף עד לעצמות, כי המשכת העצם היא בפרטים דוקא, דוקא בכוונה פרטית נמשך מקור התענוגים דנתאווה שבעצמותו ית' יותר מאשר ברצון הכללי, לכן "אני ה' אוהב משפט ונותן את המשפט לישראל" שבבחי' נער, ענין קטנות דאמונה פשוטה שיש בכאו"א מישראל כפתגם: שבפשיטות של איש פשוט מתגלה פשיטות העצמות.

חודש אלול הוא זמן מסוגל לחשבון הנפש דשופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך בז' שערים וברמ"ח אברים בעבודה בפועל במחדו"מ, אני לדודי, ומשם נמשך הגילוי מלמעלה, ודודי לי.

פרשה / חג