כמה מעלות טובות – תשכ"ז

"הפך ים ליבשה", שהאור האלקי שמאיר בעלמין סתימין, בחי' ים, נמשך ונתגלה בעלמין דאתגליין, בחי' יבשה. לכן נותנים שבח והודי' "לגוזר ים סוף לגזרים כי לעולם חסדו" גם "אילו קרע לנו את הים ולא העביר ישראל בתוכו". וממשיך "והעביר ישראל בתוכו כל"ח .. והעבירנו בתוכו בחרבה" הוא חסד בפ"ע, שאף שהאור שמאיר בעלמין סתימין נמשך ומתגלה למטה, מ"מ לא נתבטלו ממציאותם. והוא ע"י גילוי מהותו ועצמותו ית' שלמעלה משניהם, ים ויבשה, עלמין סתימין ועלמין דאתגליין.

הפיסקא "כמה מעלות טובות כו"' היא בהמשך לפיסקא "כל מכה ומכה כו' של חמש מכות" כמבואר במחלוקת ר"א ור"ע אם כל מכה היתה של ארבע מכות או של חמש מכות, לדעת ר"ע המכה לא היתה רק בד' היסודות אלא גם בבחי' היולי העצמי, שענין זה הוא ע"י התגברות הקדושה בבחי' היולי שבה, שהו"ע הכתר שלמעלה מאצילות. וזהו מ"ש בסיום הפיסקא "ובנה לנו את בית הבחירה" שבו גילוי העצמות באופן שאינו פועל ביטול המציאות; ומסיים "לכפר על כל עוונותינו", כי המשכת אור הבל"ג שלמעלה מהשתלשלות הוא ע"י עבודת התשובה.