ועשית מזבח מקטר קטורת – תשכ"ז

אש של מטה ואש של מעלה בעבודת האדם: אתערותא דלתתא ואתערותא דלעילא. עיקר ענין המשכן והמקדש "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", השראת השכינה ע"י עשיית האדם, וכן בקרבנות, עיקר העבודה, נח"ר לפני שאמרתי ונעשה רצוני ע"י עבודה מלמטה דוקא. משא"כ קטורת הו"ע אש של מעלה דוקא. אתעדל"ע. וצ"ל שניהם, אך העיקר הוא פנימיות הלב ובאה ע"י אתעדל"ע תחילה. יחוד קוב"ה ושכינתי'. (במאמר הצ"צ מבאר גם ענין ז' אדר פטירת משה רבינו ע"ה והוא תענית וברשב"י הוא הילולא).

פרשת המזבח נכתב בסיום פרשת "ואתה", ו' אתה, המשכת אוא"ס במלכות "תצוה", צוותא וחיבור, יחוד זו"נ, קוב"ה ושכינתי'. כי שלימות צוותא ויחוד קוב"ה ושכינתי', הוא במזבח הפנימי באש של מעלה, אתעדל"ע, כנ"ל. ובא לאחר הציווי על המשכן וכליו, כי "ושכנתי בתוכם", הוא ע"י אש של מעלה על מזבח הקטורת. אלא שהתחיל הציווי על כלי המשכן, אתעדל"ת, כי קוב"ה לא שריא אלא באתר שלים. לכן גם הוצרכו להביא גחלים ממזבח החיצון אל מזבח הפנימי, כי תחילה צ"ל המשכה ע"י אתעדל"ת, ועי"ז אפשר להיות אתעדל"ע שלמעלה מהאור שנמשך באתעדל"ת, תכלית ושלימות ענין המשכן, ושכנתי בתוכם.