פדה בשלום – תשכ"ז

בתורה וגמ"ח ענין השלום בהם הוא מצד עצמם, בתפילה נעשה ע"י שמתפלל עם הציבור. גלות יעקב אצל עשו, חטא עה"ד, מיעוט הלבנה, נשתלשל משבירת הכלים דתוהו שתחילתו מהדעת. קודם החטא נרגש בחיך טעם ומתיקות רוחני. ע"י החטא "וידעו כי ערומים הם" ונעשה תאוה. דעת גרם הכרה והרגשה בגשמיות הפרי, שרש החטאים שבגללם נעשה ענין הגלות. מהתגלות הלב מגיע יניקה ללעו"ז. תיקון, מלך השמיני הדר "ושם אשתו מ"ה-יטבאל", יחוד מ"ה וב"ן (יטבאל).

לעת"ל, ומלאה הארץ דעה גו', פנימיות הדעת פועל ביטול במדות דתהו. בעבודה: יתקע מחשבתו בחוזק ולהגיע (דערגרונטעווען זיך) להכרת האמת הוי' גם בעולם עד להכרה דאין עוד מלבדו. נעשה ומלאה הארץ דעה את ה', טפל להוי', חיבור הפכים, קוב"ה לא שריא אלא באתר שלים. המלחמה עם הלעו"ז "פדה בשלום מקרב לי", קירוב והתלבשות בנה"ב להפכה לטוב, פדאני לי ולבני כו' היפך השבירה דתהו שרש החטא והגלות.