ולקחתם לכם – תשכ"ז

מצוות הם בהגבלה דזמן ומקום כי שרשם בז"א השייך לעולמות. תורה למעלה מזמן ומקום, מוחין שלמעלה משייכות לעולם. לכן: תורה דוחה מצוה שאפשר לעשות ע"י אחרים; נאמרה כסיפור דברים ולא ציוי לזולת; נכתבה כשלישי המדבר, פנימיות הכתר למעלה משם הוי', עצמיות המאציל, אני הוי', מצוותי, מועדי.

ולקחתם לכם, ע"י אחדות הד' מינים ממשיך "מצוותי" עד שגם למטה ניכר האחדות ואין מזה יניקה לחיצונים, "לכם" יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך. "שמחתנו" לשון רבים, חיבור שמחה דלמעלה בשמחה דלמטה, אלא שבסוכות הוא מקיף ובשמע"צ ושמח"ת הוא בפנימיות ונמשך לכל השנה כולה.