והי' כי תבואו אל הארץ – תשכ"ו

משה ראה שביהמ"ק עתיד ליחרב וביכורים ליבטל עמד ותיקן לישראל ג' תפילות, שייכות ביכורים לתפילה כי ג' האבות נק' ביכורים והם קודמים לכל גם לתרומה שהיא תורה מ', ישראל הם ראשית תבואתה למעלה מטו"ד קדמו לתורה שהיא טו"ד, ע"ד תשובה.

הבאת ביכורים לכהן העלאת נש"י לשרשם, ענין ק"ש, למס"נ באחד, קריאת הפרשה הוא המשכת אהבה בתענוגים, זבת חלב ודבש, ענין ח"י ברכאן דשמו"ע.

בהקדמת "אשר ה"א נותן לך נחלה וירשתה וישבת בה", "נחלה עבר על

נפשנו", המשכת מקיף ופנימיות המקיף, שם יעקב קודם לעשו, והוא נתינת כח לענין הביכורים, בירור משמני הארץ דעשו מצד שרשו של יעקב שלמעלה מתהו ותיקון. ובפרטיות, "ירושה" הוא הבירור דבי"ע פסולת מתוך אוכל או אוכל מתוך פסולת, "נחלה" הוא בירור אוכל מתוך אוכל, אך כל זה הוא בכלים, אבל באור הוא "וישבת בה", כי באור לא שייך בירורים רק עליה מדרגא לדרגא, בעבודה הוא אהבה בתענוגים שעצם הנשמה מתענגת על עצמות א"ס.

"לא הביט און ביעקב", בחי' יעקב עבדי בימות החול, אבל עדיין יש עמל בעבודת הבירורים דפסולת, "ולא ראה עמל בישראל" בשבת, בירור אוכל מתוך אוכל, "ותרועת מלך בו", לשון חיבה ורעות מצד התגלות עונג העליון ע"י תקיעות ותרועות השופר מתחיל מר"ח אלול, ע"פ המשל למלך בשדה וכו' באור פני מלך חיים.