יהי הוי' אלקינו – תשכ"ו
ש״פ בלק, י״ד תמוז. "ידועים דברי כ"ק מו"ח אדמו"ר שאמר בג' תמוז תרפ"ז [שאז לא היתה עדיין הגאולה בשלימות, דאף שיצא ממאסרו, הרי עדיין לא יצא לחירות, שהרי הוצרך לנסוע לעיר מקלטו, ולכן לא אמר עדיין המאמר ברוך הגומל לחייבים טובות. אבל לאחרי שבפועל שהה בעיר מקלטו רק משך זמן קצר, ויצא לחירות לגמרי, אזי נתברר שזו היתה התחלת הגאולה, ולכן הרי זה יום שמחה], וז"ל ברשימה מאחד השומעים: "מיר בעטן באַ השי"ת, יהי ה' אלקינו עמנו כאשר הי' עם אבותינו אל יעזבנו ואל יטשנו, השי"ת זאָל זיין מיט אונז, און וועט זיין מיט אונז, כאשר הי' עם אבותינו", ומסיים: "און עס וועט מקויים ווערן אַז יהי ה' אלקינו עמנו כאשר הי' עם אבותינו אל יעזבנו ואל יטשנו, ולכל בני ישראל יהי' אור ברוחניות ובגשמיות".. ויש לקשר כל זה עם מאמר קצר של רבינו הזקן (שנמצא בביכל שהגיע לאחרונה) על הפסוק יהי הוי' אלקינו עמנו כאשר הי' עם אבותינו אל יעזבנו ואל יטשנו, ושם מביא גם הפסוק שלאח"ז, להטות לבבנו אליו ללכת בכל דרכיו ולשמור מצוותיו חוקיו ומשפטיו אשר צוה את אבותינו..". ראה ד"ה זה תרנ"ח. תרפ"ה. ה'שי"ת. וראה גם ד"ה זה (הב') תשכ"ד. יום שמח"ת תשמ"ה; ט"ו תמוז תשמ"ו.