איתא בזהר כו' ויהיו חיי שרה כו' מאה שנה – תשכ"ו

איתא בזהר על הפסוק ויהיו חיי שרה מאה שנה גו', מאה שנה כללא דכולא כו' מאתר עילאה סתימא דכל סתימין כו'. מאה זהו בחי' חיצוניות הכתר, שורש הנאצלים, שלימות הספירות, כל אחד כלול מעשר. אבל פנימיות הכתר, בחי' תחתונה שבמאציל, חד ולא בחושבן. בן מאה כאילו מת וכו' גמר שלימות העבודה בבירור העולם ומתחיל עבודה אחרת. שייכותו להסתלקות-הילולא של הצ"צ, נשיא ומנהיג ישראל, הליכתו ועלייתו היא באופן שבתר רישא גופא אזיל, והולכים ומתעלים עמו כל החסידים והמקושרים, ועד לכל אשר בשם ישראל יכונה, אם הוא רק רוצה לפנות (זיך א קער טאן) ולילך בדרך ישרה אשר הורנו מדרכיו.

ענינו של הצ"צ, דעת. זה סדר טהרות, סיום הבירור גם של בחי' מקיפים דקליפה, את רוח הטומאה אעביר מן הארץ ולאח"ז אין צורך בענין של מלחמה, כי אם פדה בשלום נפשי, כפי שהי' בזמן שבו התחיל הענין דהפצת המעיינות, ונמשך עתה באופן שמגיע גם חוצה, ועי"ז קא אתי מר דא מלכא.