התחברות
מוגה קונטרס פורים, תשמ"ט פורים

וקבל היהודים – תשי"א

חידוש דמ"ת – ביטול הגדרים בכח המס"נ
התחיל (בניגון של מאמר): וקבל היהודים את אשר החלו, והפסיק קצת בבכי, אח"כ חזר והתחיל עוה"פ וקבל היהודים את אשר החלו לעשות, ומבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר… במאמר המוגה הל': "ומבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר במאמרו [שנאמר "ה' תשא פורים קטן, רפ"ז" - כותרת המאמר בסה"מ תרפ"ז] ד"ה זה שיצא לאור עכשיו" בקונטרס פורים שנה זו (ה'תשי"א). נדפס אח"כ גם בסה"מ ה'תשי"א ע' 180 ואילך. תרפ"ז ע' קי ואילך. ולפני זה ב"התמים" חוברת ז ואילך. וראה עוד בשיחה שלאחר המאמר. מאמר זה החל רבינו לכתוב אותו בכתי"ק ונדפס בסה"מ תורת מנחם תשי"א.

תקציר

ג' ענינים בחידוש דמ"ת: תחתון, עליון, וביטול הגדרים ע"י המשכת אוא"ס. ג' ענינים בקיום מצוה: מלומדה, מאהבת ה'. לשמן, במצוות עצמן: בירורים, המשכת חיות ע"י דביקות בה', ביטול במציאות. בלימוד התורה: חכמה ושכל, מקשר ישראל וקוב"ה, אורייתא וקוב"ה כולא חד. בהלכות ת"ת: הלכות הצריכות, ידיעת התורה, החיוב ד"והגית", לימוד לשמה למעלה מציווי.

גמר הקבלה תלוי במס"נ בפועל דוקא, ביטול הגדר דעליון ותחתון. מס"נ (ע"ד פורים) חודר בהגוף כפי שהוא בתכלית השפלות בגשמיות. וצריך שגם המציאות עצמה תהי' קשורה בתורה. מרדכי עורר ללמוד במס"נ והמשיך לדורו ע"י לימוד עם תשב"ר שקרובים לאלקות, וגם גופם לא נתגשם כ"כ באכו"ש ותאוות. כיון שכל שנה חוזר וניעור ענין זה, לכן צ"ל "עד דלא ידע", ביטול ויציאה ממציאותו ("ארויסגיין פון זיך") גם מצד הגוף שה"ידע" אח"כ הוא באופן אחר לגמרי, שהשכל המוגבל מתאחד עם התורה הבל"ג ועם הקב"ה.

פרשה / חג