כי תצא – תשכ"ה

תפילה היא הזמן ד"כי תצא למלחמה", שעת צלותא שעת קרבא, "בחרבי ובקשתי" תרגום אונקלוס "בצלותי ובעותי", כדי לנצח צ"ל "על אויבך", להתבונן בשרש האויב למעלה במרכבה, שם הוא טוב. אף שבתחילת העבודה, תפלה בכל יום היא מלחמת חובה היותר גדולה, אבל אחר כך היא מלחמת רשות, כי יכול לנצח את הרע גם בדרך שלום ומנוחה ע"י תורה, מלמעלה למטה, לחם מן השמים, באופן ד"פדה

בשלום נפשי", אדרבא, התורה פועלת על התפלה שתהא נעלית יותר. כשם שעסק התורה לאחר התפלה גבוה יותר, כך פועל לימוד התורה על עבודת התפלה שנעשית באופן נעלה יותר.

כבר מפרשת ראה מדובר בלקו"ת על אלול, ב' פירושים בשושנים, א. תליסר מכילין דרחמי, תפלה, ב' ששונים בתורה, באלול מאיר יגמה"ר לצורך העבודה ד"אני לדודי" ולאחר זה מאירים בר"ה ויוהכ"פ "ודודי לי", נמצא שהתגלות יגמה"ר באלול שייך לתפלה באופן השייך גם לתורה, לכן צריך להוסיף יותר בלימוד התורה ובפרט בפנימיות התורה שהיא בדרך מנוחה ושלום.