ואתחנן אל הוי' – תשכ"ה
תקציר
ב' פירושים בענין "ואתחנן", במדרש ובספרי, שניהם הביא רש"י על הפסוק: פי' המדרש: ואתחנן הוא א' מעשרה לשונות של תפילה שעניינה מילוי הבקשה ותלוי' בעבודה ובזכויות "ואתה תשלם לאיש כמעשהו" אלא שהוא גם לשון תחנונים כמבקש מתנת חינם "כי לך ה' החסד", המשכה זו היא מי"ס שבמלכות. חיצוניות הכתר, שם תופס מקום עבודת הנברא. והוא ענין תפילת החול, אף שגם בה יש הארה מתפילת שבת מ"מ היא באופן של יגיעה ויש בה תחנון.
פי' הספרי: ואתחנן מתנת חינם, שמרגיש שאין לו זכויות כלל ואינו ראוי כלל לכן מבקש מתנת חינם ממש. כתר שבמלכות. פנימיות הכתר דכולא קמי' כלא חשיב. ענין תפילת השבת שנק' מתנה טובה אין בה יגיעה ולא תחנון ועולין בהן מתפילת קבלת שבת עד רעווא דרעווין שהוא עיקר המתנה.
בלקו"ת מבאר בקשת משה "אעברה נא ואראה" שרצה לפעול בבני ישראל מדרגה שאי אפשר להגיע אלי' ע"י עבודת הנברא, אתעדל"ע שלמעלה מאתעדל"ת, מתנת חינם ממש, כפירוש הספרי, חנם (למעלה מבחינת) מצוות, ובאמת משה פעל זאת בתורה שניתנה במתנה על ידו, אנכי מי שאנכי, אלא שרצה שתהיה בה גם מעלת התפלה שתפעול למטה בעולם לשנות הנבראים שיתרפא החולה וירד הגשם (ע"ד רשב"י) לכן היתה בקשתו גם בלשון תפילה לחבר ב' המעלות של המדרש והספרי. אך לא פעל זאת כי התכלית היא העבודה בכח עצמו "למעשה ידיך תכסוף" כך ממשיכים אור נעלה יותר ממתנת חינם ויתגלה לעת"ל "בעתה אחישנה" ומתבטלים הגזרות והג' שבועות שאחד מהם היא שלא ידחקו את הקץ, כן תהי' לנו.