התחברות
ט' באב

אלה הדברים – תשכ"ה

תוכחה גלויה ונסתרת, נגלה ופנימיות התורה
ש״פ דברים, ת"ב (נדחה). חלק מהשיחה לקו"ש ח"ט דברים ב הוא תוכן מאמר זה, בעת אמירתו הזכיר: "באור התורה על ספר דברים שנדפס כעת בימים שיהפכו לששון ולשמחה, מקשה הצ"צ שאלה זו, מהו הטעם שהתוכחות (שבפסוק זה) אמרם משה ברמז, ולא כמו במקומות אחרים. ומביא על זה את פירוש האלשיך, ואומר שזהו דוחק. ומסיים כפירוש הרמ״ז, שהתוכחה הנוגעת לבחי׳ או״א היא תוכחה מוסתרת, והתוכחה הנוגעת לתיקון זו״נ היא תוכחה בגלוי. ומבאר, דבעבודת האדם ישנה העבודה שמצד נר״נ והעבודה שמצד חי׳ יחידה.. ויש לקשר זה עם המבואר בלקו״ת פרשתנו (במאמר השני) עה״פ לכו נא ונוכחה יאמר ה׳ אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו..".

תקציר

לישראל די ברמז בלבד להוכיחם, כמפורש בתחילת הפרשה, מ"מ מצינו בכ"מ (פ' עקב) שמשה מוכיחם גם בגלוי. ישנם ב' מיני תוכחות, גלויה ונסתרת: גלויות לתיקון זו"נ, ו"ה נגלות, לתקן ולעורר נר"נ, פנימיות הנפש, אתגליא. ונסתרות נמשכים מגבורות דאו"א, י"ה. לתקן ולעורר חי' יחידה, אור מקיף, אתכסיא שבאדם. יו"ד וקוצו של יו"ד.

ב' העניינים באו בפסוק "לכו נא ונוכחה יאמר ה' גו'": א. "כשלג ילבינו", לבושי כתלג חיור, יגמה"ר, עבודה דנר"נ, תוכחת מגולה, ב. "כצמר יהיו", שער רישי' כעמר נקא, עצמי, עבודת ח"י, תוכחה נסתרת.

כל זה נפעל ע"י "לכו נא ונוכחה", תוכחה גלויה ע"י גליא דתורה, ותוכחה נסתרת ע"י פנימיות התורה, ומתקן גם למי שנכשל רח"ל ב"די זהב" כי פועל אתהפכא חשוכא לנהורא. גם מי שפגם ב"תפל ולבן" שתפלו על המן שהוא לבן, פשיטות, בל"ג וכולל כל הטעמים. הנה בכח פנימיות התורה לתקן גם לאלו שלא חפצו בזה ופגמו בכוחות הנסתרים שבנשמה. כי המאור שבה מחזירו למוטב.

פרשה / חג