וידבר גו' זאת חוקת – תשכ"ה
תקציר
ג' אופנים בכתיבה וענינם למעלה בכלים דאצילות, אותיות הכתיבה ואותיות שבנפש. ביטוי עצם הנשמה בחוקים דוקא. בעבודה, קיום מצות שכליים בקב"ע דוקא. חוקים ע"ד אותיות החקיקה, ויש אותיות חקוקים על האבן, ואותיות החקוקים מעבר לעבר. חוקים שיש בהם פרטים המובנים הוא דוגמת אותיות חקוקים על האבן, שהאותיות (השכל) מעלימים קצת על האבן (הרצון) שלמעלה משכל. מצות פרה, אין בה שכל כלל, דוגמת האותיות החקוקים מעבר לעבר שאין מעלימים על האבן כלל.
פרה היא חוקת התורה, כללות כל התורה (כמבואר בלקו"ת). מתאים לביאור כ"ק מו"ח אדמו"ר שגם את המשפטים צריך לקיים בקב"ע מפני שזהו רצון ה', ורק שרצון ה' הוא שיקיימו את המצוה מפני הטעם. אף שהם הפכים יכולים לפעול זאת בחקיקה מעבר לעבר. החקיקה שייכת לכל האדם מהחיצוניות עד לפנימיות, ולכן גם השכל יכול להיות בקבלת עול. שייכות כל זה לג' וי"ב תמוז: "כ"ק מו"ח אדמו"ר הי' חדור כל ימיו בעבודה במס"נ בפועל, וביחד עם זה, היו כל עניניו בתכלית ההתיישבות.
ואפילו "העבודה הגדולה אשר עבדתי בהרבצת התורה וחיזוק הדת" שבגללה הי' המאסר לפני י"ב תמוז, הנה אף שעבודה זו לא הי' לה מקום ע"פ שכל, אפילו לא ע"פ שכל דקדושה, ובאה בגילוי מצד העבודה דמס"נ בפועל שלמעלה לגמרי ממדידת השכל, אעפ"כ, היתה עבודה מסודרת בתכלית, אף שטבע האדם הוא שבשעה שעומד בתנועה של מס"נ אין מקום אצלו לחשבונות וכיו"ב, והיתה מחושבת וערוכה באופן שהרבצת התורה וחיזוק הדת יהי' במדה היותר גדולה".