ויקח קרח – תשכ"ה

קרח רצה שהגבורות יהיו עיקר, וחלק על כהונת אהרן שהוא בחי' החסד. טענתו: טלית שכולה תכלת (גבורה) פטורה מציצית (בחי' חסד). והטעם שחלק על משה דוקא שהיה מלך, שעיקרו גבורות, ואינה סתם התנשאות אלא התנשאות דקדושה ולכן מצד ענין הקדושה היא שייכת לחסדים.

לכן טענתו היתה בענין טלית שכולה תכלת דוקא ולא של לבן, כי לבן הוא ענין התנשאות סתם, משא"כ תכלת הוא ענין ההתנשאות בקדושה דוקא. שתכלת הוא דבר יקר ערך ויש בו גם קדושה מיוחדת, שהיו מכסים את כלי המשכן.

[בסיום המאמר דובר אודות דברי כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ בג' תמוז (שחל ביום הש"ק זה) תרפ"ז יהי ה' אלקינו עמנו גו' אל יעזבנו ואל יטשנו, השי"ת זאָל זיין מיט אונז און וועט זיין מיט אונז, היינו, שזהו גם לשון בקשה וגם לשון הבטחה כו'". וראה להלן ד"ה יהי הוי' אלקינו עמנו תשכ"ח].