את שבתותי תשמורו – תשכ"ה

במאמר כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע ד"ה זה דשנת עטר"ת מבואר שיש ג' מדריגות בשבת. "לעשות את השבת", אתעדל"ת; שבת מקדשא וקיימא, אתעדל"ע; מתנה טובה, למעלה מאתעדל"ע הנ"ל. וצ"ל שמירה בכולם. "מקדשי תיראו", קשור לסעודה שלישית, מקדשו של הקב"ה, "היום לא", אתעדל"ע מצד עצמו. "אני הוי'", נאמן לשלם שכר, אמיתת השכר דלע"ל בחי' מתנה, אני הוי', עצמותו ית', נמשך להיות ממכ"ע, וכולא חד, כי המשכת העצמות הוא דוקא בעבודה בהעלם והסתר שבא מצד ממכ"ע.

שייכותו לפרשת בהר ולא לקדושים. בבהר מדובר על נמכר לנכרי, מצב דגלות והעלם הממשיך עצמות.

עבודת בע"ת שמקבל שכר מצוה מצוה, שקשור לעצמות. והשבוע הי׳ פסח שני ענין בעלי תשובה שמתקן על שלא הקריבו, וכמו״כ ל״ג בעומר הוא התגלות פנימיות התורה, הו״ע מה הזית הזה כשכותשין אותו שהוא עבודת בע"ת, בשבת עולה כל הימים. ועי״ז הולכים לחג השבועות שהוא מתן תורה דתורה שבכתב ושבע״פ.