התחברות
כ"א טבת

ואלה שמות – תשכ"ה

"מנאן בשמותם" גילוי חיבה עצמית
ש"פ שמות, כ״א טבת ה׳תשכ״ה. מאמר זה שהיה כעין שיחה. חלקו מובא בלקו"ש ח"ו ע' 8 והוספה בסופו ע' 413 תוכנו שונה משאר מאמרי ד"ה זה, מבאר ענין השמות ומנין בנ"י ע"פ ביאור הצ"צ באוה"ת עמ' לג בענין ישראל נמשלו לכוכבים.

תקציר

ענין השםקשור עם העצם שלמעלה מהתחלקות, אף שיש גם את את ענינו הפרטי למי שנקרא בשם זה. הקריאה בשם מראה על חיבה עמוקה יותר מנתינת מתנה ודברי אהבה וחיבוק ונישוק. "ואלה שמות בני ישראל" מבטא אהבה עצמית. מנין בנ"י, קשור יותר לעצם, כי כולם נמנין בשווה משא"כ השם נק' כל אחד בשמו המיוחד. לשון רש"י "שמנאן בשמותם" שהחיבה מצד העצם תבוא בהתגלות "להודיע חיבתן" ע"י המנין והקריאה בשמם בגילוי, כדי שגם בגלות מצרים תאיר בהם עצם הנשמה ולא יתפעלו מהעלם והסתר הגוף ונה"ב, אלא אדרבא ימלאו תפקידם לבררן ולעשותם כלי לאלקות.

פרשה / חג