ויקרא גו' האספו – תשכ"ה
"אגידה"-הגדה, פנימיות התורה
ש"פ ויחי י"ד טבת. מביא "המבואר בא' הביכלאך שיצאו מן השבי' אל החירות, וכנראה שעל זה מיוסד המאמר ד"ה נחמו של אדמו"ר מהר"ש" והוא דשנת תרכ"ו. וראה גם ד"ה מהיכן זכו תרכ"ז והמשך מצה זו תר"ם (ח"א ע' רנה). ד"ה נחמו תשל"ז הוא המאמר דתרכ"ו עם שינויים. לקו"ש ח"י ע' 168 הוא חלק ממאמר זה. ביומן א' התמימים נכתב ״אמר מאמר מאדמו״ר מהר״ש משנת תרל״ב״ אך אין לזה זכר גם בהנחות הישנות.
תקציר
"אגידה" מלשון הגדה. ג' אופנים: דיבור, אמירה והגדה הוא מילין דחוכמתא, כי יש בה אותיות ג-ד גומל דלים, בחי' משפיע ומקבל, וגם גאולה, וי' יסוד, הגדה היינו פנימיות התורה, רזא דרזין סתימו דכל סתימין, כמארז"ל על למוד הגדה שמתוך כך אתה מכיר את הקב"ה, הגדה מפנימיות מהלב ומגלה סתים דנשמה, קוב"ה ואורייתא.
אלא שבני יעקב לא היו ראויים "נסתלקה ממנו שכינה" להשכין גילוי הקץ למטה ופעל ירידה ביעקב "ממנו" מפני שייכותו אליהם, ע"ד "לך רד" דמשה, אמנם כיון שנכתב בתורה מובן שרצון יעקב פעל גם למטה ונתן את הכח לבניו אחריו שיגיעו בעבודתם לגילוי הקץ בדרך מקיף, עבודת ה' באופן דחירות מאוה"ע ומיצה"ר.