ויחלום והנה סולם מוצב – תשכ"ה

"סולם" בקדושה, תפלה ותורה, הצ"צ מוסיף מהמדרש דקאי בסולם דחלום נבוכדנצר, שהיה מקליפת נגה, ממראה מתניו ולמעלה טוב ולמטה רע, ג' ראשונות שבו טוב, ע"ד קליפה דאצילות, שטן לשם שמים נתכוון, אלא שלמטה משתלשל ממנו רע. הקב"ה ציוה ליעקב לעלות בסולם לענין השפעת גשמיים ונתיירא שמא לא יוכל לעמוד בזה, אבל באמת יכול להיות ריבוי השפעה גשמית לבנ"י יחד עם גילוי אלקות כמו לעת"ל שהיש הגשמי לא יסתיר כלל, אפס בלתך, "כל הגוים כאין נגדו גו' מאפס ותהו נחשבו לו" בתניא (ספי"ט) מרמז על הביטול דאפס. גם עתה, בגילוי חכמה שבנפש יכולים לקבל ריבוי השפעה גשמית ולא יבלבל, אלא אדרבא בגשמיות גופא ניכר האלקות כעין דלעתיד.

חותם המאמר: "גם עכשיו, הנה ע"י גילוי בחי' חכמה שבנפש יכול להיות כמו לעתיד, שכל הקליפות יתבטלו, ועד שיהיו באופן של אפס, והיש הגשמי לא יסתיר כלל. ומצד זה יכולה להיות העלי' בסולם גם לענין השפעת עוה"ז, בעשירות וכו' וכו', באופן שלא יבלבל לעבודת ה'. לכאורה, הרי ענין העשירות הוא נסיון קשה, וגם ענין העשירות קשור עם בירור הניצוצות, וכאשר הניצוצות נמצאים במקומות שונים, צריך להגיע לכל המקומות שבהם נמצאים הניצוצות בכדי לברר אותם. וכיון שצריך לרוץ ולנסוע כו', זהו"ע של פיזור הנפש הרי זה מבלבל לעבודת ה'.

"אך הביאור בזה, כאשר זוכים, אזי באים כל הניצוצות למקום בו נמצא איש הישראלי. ע"ד שמצינו ביעקב שקיפל הקב"ה כל א"י תחתיו. גם כאשר הקב"ה נותן עשירות ביכלתו ליתן ביחד עם זה ברוחניות את הביטול האמיתי שיוכלו לקבל את העשירות, ובמילא יכולה להיות ריבוי השפעה בגשמיות, ולא לבלבל כלל, ואדרבה, בגשמיות גופא יהי' ניכר אלקות, ע"ד שיהי' לעתיד, כמ"ש וראו כל בשר גו' כי פי ה' דיבר.