ויאמר גו' לך לך – תשכ"ה

האלשיך מפרש, לך לך, לעצמך, אתה הולך, לשורש הנשמה באצילות, ע"י הליכה לא"י שהיא כנגד ארץ העליונה. מבאר הצ"צ, מה שלא נתגלה שרש נשמתו בחו"ל, ע"ד המבואר במעלת השמחה דיו"ט שני של גלויות, כי בא"י מתגלה שפע האצילות במלכות דאצילות בלבד, משא"כ בגלות נמשך ומתגלה שפע אצילות במלכות דיצירה ועשי' המתלבשים בהע' שרים, לכן כשמתגלה שם גילוי אור ושפע עליונה דאצילות, אזי תגדל השמחה יותר. לכן כדי להגיע לשרש ומקור הנשמה בעולם האצילות, צ"ל ההליכה מחו"ל, כי בהיותו תחת ממשלת הע' שרים, מאיר רק מלכות דיצירה ועשי', לא נתגלה ממקור נשמתו באצי', וע"י עלייתו אל הארץ הקדושה שמכוונת כנגד מלכות דבריאה ודאצילות, אזי מאיר בו בחי' שרש נשמתו במלכות דאצילות.

כל זה קשור גם לפירוש "לך לך" מלמעלה למטה, כמבואר בתורה אור, משכל הנעלם מכל רעיון עד מלכות. כי כדי שיוכל להיות ירידה למטה צ"ל תחילה תוספת גילוי אור נעלה יותר, "אשר אראך", אראה ואגלה אותך בעצמך. לשרשו ומקורו.