כנשר יעיר קנו – תשכ"ה

ע"י תשובה עולה "על אברתו" למעלה מרמ"ח אברין דמלכא, כי נתעורר ברחמים רבים כנשר גם לעולמות העליונים, (בד"ה אתם נצבים עדר"ת כולל "כל העולמים" גם שמיטה ויובל) ועל צדיקים, מצד העלם שבהם, "בבכי יבואו", תשובה וחרטה מצד ירידת הנשמה בגוף. גם כאו"א מישראל ע"י עבודה ויגיעה מגיעים לפני הוי'. עד לעצמות, ומתנהג עימם כנשר שנושא את בניו ואומר מוטב שיכנס החץ בי, אף שזה קשה אצל הקב"ה, מ"מ מתנהג עם בנ"י באופן שלמעלה מחשבונות.

בענין הבכיה והחרטה, מביא מהמשך וככה: כמשל האדם שרוחץ בנהר והתחיל לטבוע כו' שמתחרט למה הלך לרחוץ [וכנראה שזהו המקור לסיפור החסידים אודות גוי מוויטעבסק שהתחיל לטבוע והתחרט למה הלך לרחוץ כו'], דוגמתו בנמשל הו"ע ירידת הנשמה בגוף בעוה"ז במים רבים שהם טרדות הפרנסה כו', וכידוע שהענין דטרדות הפרנסה, שירא פן יחסר לחמו וכו', הוא ההתחלה לכל עניני ירידה כו', ועל זה צ"ל ענין התשובה, חרטה כו', עד לאופן של בכי'.