ואהי' אצלו אמון – תשכ"ד (ב)
מעלת החכמה, "השכל ויודע אותי בארץ"
"ויובן בהקדם המבואר במאמר אדמו"ר הזקן (בא' הביכלאך כת"י שנפדו לאחרונה מן השבי'. ולהעיר, שתוכן המאמר נמצא גם בהנחות הר"פ, אבל בביכל הנ"ל ניתוספו גם הגהות בכתי"ק של הצמח צדק, וכנראה שלמד בביכל זה) ד"ה אל יתהלל חכם בחכמתו גבור בגבורתו כו' [כפי שמביא כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע הענין דאל יתהלל חכם בחכמתו כו' בהמשך לביאור פרטי הדרגות שבפסוק ואהי' אצלו אמון גו', וכנראה שמקור הדברים הוא במאמר אדמו"ר הזקן הנ"ל], ראה סה"מ תרס"ה. ומאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א. חסר בסופו.
תקציר
הענין שבא אחרון במקבל הוא הראשון אצל המשפיע, עולם הפוך ראיתי, התהוות בפועל שמים תחילה כב"ש, אבל במחשבה ארץ קדמה כב"ה. "אל יתהלל חכם בחכמתו", התכלית אינה החכמה באדם אלא כשמתפשט למטה, "השכל וידוע אותי כו' בארץ", "שעשועי את בני אדם" בתורה שנמשכה למטה.
תשכ’’ה