זאת תורת העולה – תשכ"ד
ביטול מלכות אדום משרשם הנעלה
ש״פ צו, ח׳ ניסן, שבת הגדול. (מאמר א') ״שיחה א׳ יכול להקראות מאמר, כי יש הרבה פעמים שאד״ש אומר מאמר בניגון של שיחה (גם לא קמים אז במאמר) וכהשבת העברה הי׳ המאמר של הרבי (מהורש״ב) נ״ע .. ארך הרבה זמן וגם הי׳ קשה״ (מיומן א׳ הת') לאחרי שניגנו הניגון "אך לאלקים" צוה לנגן הניגון "ממצרים גאלתנו", "הוא אלקינו", ואח"כ צוה לנגן (עוה"פ) אך לאלקים והתחיל המאמר. ראה שיחה לאחר המאמר. כנראה מיוסד על ד״ה זה תרע״ח. [ד"ה מזמור גו' צמאה לך נפשי נאמר גם הוא על התוועדות זו].
תקציר
בעליה בסולם דתפילה מבחי' "ארצה", עולם העשייה, מדרגה הכי נמוכה (כמבואר במאמר אדה"ז דתפילה שייך גם בפחותי הערך) עד לבחי' "השמימה", עולם האצילות שהוא באין ערוך לבי"ע שנתהוו יש מאין. תפילה למילוי החיסרון שייך במלכות מקור העולמות. וישנו תפילת עני (בכל לבבך ונפשך, ממכ"ע וסוכ"ע) ותפילת עשיר (בכל מאדך), שיומשך מעצמות שלמע' מסוכ"ע במלכות עד שלא שייך חסרון.
במדרש, מלכות אדום "עולה אצלי", כי מקבלים משם אלקים דשרשו ברשימו שהוא האור שלא נגע בו הצמצום, אבל ישראל מקבלים מאור הקו שנגע בו הצמצום. לזה מבטיח הקב"ה "אפילו הוא עולה ויושב אצלי משם אני מורידו", הגבהתם לשם היא עצמה הסיבה לביטול ואבדון שלהם. "הלא אח עשו ליעקב (ושם גופא) ואוהב את יעקב". זהו "זאת תורת העולה" עליה לעצמות ע"י התורה "היא העולה על מוקדה" שנעשה ביטול וכליון דמלכות אדום.