זה יתנו – תשכ"ד
ב' חצאי שקל, עבודת האבות והשבטים
ש״פ משפטים, פ״ש, כ״ה שבט, מבה״ח אדר. ״המאמר ד״ה זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל וגו׳ (אמר את כל הפסוק), תוכנו מאדמו״ר הזקן, התוכן בענין האבות ורשב״י. המאמר הי׳ קצת קשה״ (מיומן א׳ התמימים). לכללותו – ראה גם תו״ח פרשתנו (משפטים) תטז, ב ואילך.
תקציר
ב׳ ענינים בשקל. מלמטה למעלה, עבודה בעשר כחות הנפש, והסיוע מלמעלה למטה, ג״כ במספר עשר. לכן הסר הוא, קודם זה יתנו, ענין עבודה, ואח״כ מבאר הסיוע מלמעלה.
ומבאר החילוק בין עבודת האבות (שישנם אצל כל ישראל) להשבטים. האבות הם המרכבה, פני אריה, שור, נשר. חג"ת. בכל לבבך, נפשך ומאודך. כנגדם ג"פ קדוש, ג' צמצומים. מפנימיות הלב לאותיות המח', לחיצונית הלב, לאותיות הדיבור. העלם והסתר גורם לתשוקה ורצוא לעלות עד "בכל מאודך" שיצא לגמרי מכל הגבלה וצמצום. אבל השבטים הם פני אדם, מעלתם ע"ג האבות, עלייתם (שם עלו שבטי י"ה) הוא לבחי' המוחין למעלה מהמדות, ענין לימוד התורה שלאחר התפילה.
נתינת עשר גרה, כוחות הנפש מלמטלמ"ע, והמשכה להשלים לעשרים גרה מלמעלמ"ט, ע"ד אלה המשפטים אשר תשים לפניהם, ב' עניני הילוך, מלמעלמ"ט להמשיך יחו"ע ביחו"ת; מלמטלמ"ע, להמשיך יחו"ת ביחו"ע.