אשר קדשנו במצותיו – תשכ"ד

כדי להמשיך מהמאציל לנאצלים בהכרח לעלות נשמתינו ע"י קידוש השם שיש בכל אחד מישראל ומתגלה בברכות המצוות "וצוונו" לשון צוותא וחיבור הנשמה בעצמותו ית'. גם באמצע יום חול (אין א וואכעדיקן מיטוואך) יכול להתקשר, החילוק ר"ה ויו"כ לימי החול הוא רק בנוגע להרגשה ותפיסת השכל (דער פארנעם פון זיין שכל) ולעת"ל יהיה זה בגילוי גם בהגוף.

"ואין הדבר תלוי אלא בו, שאם יעשה נשמתו עיקר וגופו טפל יהי' גם גופו במעמד ומצב זה. אבל מצד הנשמה, הרי אם רק מקיים הציווי בכל דרכיך דעהו במעשה בפועל הרי גם ביום חול ובעובדין דחול (אין מיטן א מיטוואך) ישנו הענין דוצוונו, חיבור וקישור הנשמה עם אתה קדוש ושמך קדוש… ועד שענין זה פועל על כל מציאותו (עס מאכט אים איבער), שמתעלה למעמד ומצב שעז"נ וקדושים בכל יום יהללוך סלה, היינו, שגם בהיות נשמתו מלובשת בגוף כמו שהוא למטה מעשרה טפחים הרי הוא בכלל אלה שנקראים קדושים ע"ש אותו האור שאי אפשר לצמצם בהם (כנ"ל במאמר), וכל עשיותיו הם באופן שכל עשי' איזה שתהי' ענינה ותוכנה הוא הילול להקב"ה".