התחברות
מוצאי יו"כ, אחרי הסעודה

להבין החילוק כו' דדורות הראשונים – תשכ"ד

מעלת העבודה במס"נ על קידוש השם
מוצאי יוה"כ. איזה זמן לאחרי ששב לחדרו הק' מהסעודה דמוצאי יוהכ"פ בדירת אדמו"ר מהוריי"צ, יצא לפתע פתאום מחדרו הק' (בשעה 11 לערך), נכנס לביהמ"ד הקטן (שבו נכחו אחדים בלבד), הביט לכל הצדדים, הלך עד לכותל הדרומי והתיישב על כסא, ומיד הביאו לפניו שולחן, ואז התחיל לומר המאמר, במשך כ 14 דקות. בבית-המדרש היו באותה עת כשבעה-שמונה איש בלבד. המאמר התחיל "להבין, דאס איז א מאמר פון אלטען רבין פון ביכל תקס"ב פון מוצאי יום כיפור, להבין החילוק פון קיום תורה און מצווה פון דורות קדומים ביז די היינטיקע דורות, וואס ביי זיי איז דאס גיווען מלמעלה למטה און היינט איז דאס דא למטה. המאמר נדפס לאח"ז (בשלהי שנת תשכ"ד) במאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ב (ח"א) ע' יא ואילך.

תקציר

חידוש מ"ת. המשכה ע"י עבודת האדם מלמטה. תלמיד המחכים את רבו שלא לפי ערכו ע"י קושיות וכו', משא"כ האבות, מ"מ מעלה בעבודתם במס"נ עשו יחודים והשיגו אורות עליונים, אך "שמי הוי' לא נודעתי להם". חידוש מ"ת, אף שאין משיגים, ממשיכים המקור עצמו, מעשה דראב"ד שיצאה נשמתו בבכי', בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת. שהגיע ללהב עצמו. לעומק הים הגדול באמצעיתו. כמו כן במס"נ בפועל על קה"ש, לכל אחד מקורו המיוחד "עולמו", גם רע"ק שאמר מתי יבוא לידי "ואקיימנו", עבודתו ביחס למקור נשמתו.

סיום המאמר: לכן, ע"י העבודה דקידוש השם (שעל ידה באים להמקור כו') מעלים מ"ן לאו"א, משא"כ ע"י עבודת הצדיקים בתומ"צ ובכוונה דמס"נ בק"ש (שהיא בדוגמת המקצת שנפרד לצדדין) מעלים מ"ן לזו"נ. וד"ל.

פרשה / חג