והריחו ביראת ה' – תשכ"ג
ענין חנוך, משיח ואליהו הנביא
"ויובן ע"פ ביאור אדמו"ר הזקן, שהשנה היא שנת המאה וחמשים להסתלקות שלו, במאמרו, שנעתק בכתי"ק של ממלא מקומו אדמו"ר האמצעי, ד"ה והריחו ביראת הוי'" שבת פ' וירא תקס"ב. וראה גם מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ע' קכה ואילך. ראה גם הגהות הצ"צ לד"ה כל המשמח תקס"ב. מקשר לקאַפּיטל שהתחילו לומר בי"א ניסן השתא (ס"ב) "אחת דבר אלקים שתים זו שמעתי".
תקציר
השפעת המקיף דאריך, בחי' משיח, ריח, נעלה יותר מהשפעת פנימיות או"א, בחי' משה. מקור הריח, טלא דנטיף מעתיקא, מהות תענוג העליון, ע"י העלאת מ"ן בא למטה "שמן וקטורת ישמח לב" הריח עולה מלמטה ומפזר את החיצונים ומעורר ניחוח מלמעלה לדחותם לגמרי. חילוק בין חנוך למשיח, חנוך היה גופו למטה והעלה ריח למעלה, משא"כ משיח ממשיך מעצמות התענוג שלמעלה שיתגלה למטה לכן ישאר בגופו למטה. אליהו היה גוף ונעשה מלאך ויש בו מעלת הנשמות ומעלת המלאכים. לכן על ידו יהיה והשיב לב אבות על בנים, חיבור תורתן של בנים עם האבות.