וירא ישראל את היד החזקה – תשכ"ג

במאמר אדה"ז מביא ב' הפירושים בענין פרעה: בחי' עורף דאריך, ובחי' מלכות דאצילות, וקשורים זב"ז. כדי שהיציאה ממצרים דלעו"ז תהי' בוודאות, צריכה להיות היציאה גם ממצרים דקדושה, בכל העולמות, כל זמן שנמצאים עדיין במצרים דקדושה, יכול להשתלשל מזה גם מצרים דלעו"ז.

יצי"מ בעבודה, שאינו עובד רק בקו אחד, כטבעו, אלא גם בקו ההפכי, היפך טבעו, שזה מורה שעבודתו היא באופן של יציאה ממציאותו, בתכלית המסירה ונתינה להקב"ה. כמעשה דר' חנניא בן תרדיון שמס"נ על קה"ש ללמד תורה ברבים, מ"מ הי' מסופק אם הוא באמיתות לשם שמים, או שגם טבעו גורם למס"נ, הבחינה היתה כשעבד היפך טבעו (מעות של פורים כו' וחלקתים לעניים) עי"ז נתברר שמסר נפשו ללא תערובת טבעית כלל. לכן צריכה להיות העבודה בשני קוים דוקא.

קשור לר"ה לאילן, "כי האדם עץ השדה". שעיקר עבודתו לשנות טבע מדותיו שתהי' בשני הקוין, היפך טבעו, ביצי"מ הוצרכו לצאת לגמרי ממציאות והגבלה ע"י העבודה בשני קוין דוקא, לכן בקרי"ס "המים להם חומה מימינם", תורה, "ומשמאלם", תפלה או תפילין, שהם ב' הקוין, ועי"ז נעשית ההצלה וההגנה דבני ישראל.