אתם נצבים – תשכ"ב

על–ידי התאחדותם של ישרראל נמשכת המלכות בהם בפנימיותם, לזה נאמר "ויהי בישורון מלך", שמתאחדים עמהם בפנימיותם. ענין זה נעשה ע"י העבודה דחודש אלול, היחוד של "אני" עם "דודי", יחוד הפנימיות דישראל עם הפנימיות דלמעלה.

בחודש אלול מתעוררת שאגת הנשמה מצד השאגה דלמעלה, "ארי' שאג מי לא ירא". ארי"ה ר"ת אלול, ר"ה, יוה"כ, הושענה–רבה.

"אחרי הוי' ילכו כארי' ישאג", ענין הצמאון שמצד ההתבוננות בהפלאת אוא"ס, ונקרא "אחרי הוי'", כי סדר ההתבוננות הוא מלמטה למעלה, לזה צריך נתינת כח מהמלאכים, "כארי' ישאג" להיות האדם אז למטה ממדריגת המלאכים. אבל לאח"ז הוא מתעלה למעלה מהם, עז"נ "כי הוא ישאג", שאגת הנשמה עצמה שנרגש אצלה בחי' המלך המרומם לבדו מאז. ב' שאגות למעלה "שאוג ישאג על נווהו", א. על ריחוק דכנס"י, מלכות. ב. העדר ההשפעה מז"א. כתוצאה מזה ב' שאגות הנשמה בחודש אלול, "ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים ואח"כ תבוא אליה ובעלתה", יחוד ז"א ומלכות.