ויקומו גו' קריאי מועד – תשכ"ב

חוט התכלת, התנשאות בקדושה גופא. בלקו"ת על הפסוק כותב: קרח רצה לעשות מהגבורות עיקר לכן חלק על אהרן שהוא מחסד, אך שגה ברואה, כי זה יהיה רק לעת"ל שהרע יתהפך לטוב, אבל עכשיו צריך גם לחסדים. מדוע חלק גם על משה שהיה מלך שעניינו גבורות. טענת קרח היתה: טלית שכולה תכלת (גבורות) מדוע חייבת בציצית, אם חוט אחד תכלת פוטרה. בדבריו "מדוע תתנשאו", היתה טענתו מה הצורך להתנשא בענייני קדושה.

אכן התנשאות בכלל ראויה היא, כפי שגם הם עצמם היו נשיאי העדה, אבל מדוע תתנשאו בקדושה גופא. התכלת גופא היא התנשאות, א. כי יקרה היא בערך הלבן (ואפשר לזייפו בקלא אילן) ב. מעלת קדושתה שהיו מכסים בה כלי המשכן. גם אין תכלת בזמן הזה מגודל קדושתה שאין העולם ראוי לזה. ואם כל העדה קדושים. כולה תכלת. יש בהם קדושה. מדוע צריכה להתנשאות עוד בחוט של תכלת. וחלק גם על משה שהיה מלך, כי נמשך בשמן המשחה שענינה חסדים.