פדה בשלום – תשכ"ב

כאשר מבטל רצונות הנה"ב ע"י גילוי אור מלמעלה, אהבה למעלה מטו"ד, בחי' יחידה, אין צורך במלחמה. חיבור ב' שלום, ב' אופני בירור, מלמעלה למטה מבטל המנגד, ומלמטה למעלה, נהפך לאוהב. ת"ח העוסקים בתורה (מלמעלמ"ט) "וכל בניך", בביטול, "לימודי ה'", נעשה "ורב שלום בניך", שלימות הכולל גם מעלת העליה מלמטלמ"ע, סולם דתפילה, ונעשה חיבור והמשכת והעלאת סובב וממלא, הוי' ואלקים, שכל אחד כלול משניהם.

קטע במאמר: "כשלימוד התורה אינו באופן זה, אז, (נוסף לזה שאינו מביא שלום בעולם) אפשר שיביא לפירוד הלבבות, היפך השלום. כי כשחסר אצלו ההרגש שהתורה היא תורת הוי', אזי, הוא מחזיק טובה לעצמו שלמד תורה הרבה ונעשה מציאות יש שמחזיק את עצמו לאיש המעלה ואדם חשוב, וזה גורם לפירוד הלבבות, כי מצד הישות שלו הוא חושב שכל מה שהזולת אומר או עושה הוא בכדי לנגד אליו. וכהסיפור (המובא בהמאמר) שאחד (בר דעת גדול בהשכלה) בא להצ"צ על יחידות והתאונן אַז מ'טרעט אויף מיר אין בית מדרש, וענה לו הצ"צ, דו ביסט זיך מתפשט איבער דעם גאַנצן בית מדרש, איז וואו יענער טרעט איז אַלץ אויף דיר.

"וי"ל, דזה שמביא בהמאמר שהטענה שלו היתה שדורסים עליו בבית מדרש, דהגם שבימ"ד הוא מקדש מעט, דהשראת השכינה שבמקדש מעט היא מעין השראת השכינה שבבית המקדש, מ"מ, גם שם היתה התפשטות הישות שלו. ומדייק בהמאמר, דזה שהתאונן לפני הצ"צ שדורסים עליו הי' בהיותו ביחידות, דענין היחידות הוא התקשרות היחידה של זה הנכנס ליחידות עם היחידה של האדמו"ר שאליו נכנס, ואעפ"כ, גם בהיותו ביחידות הי' אצלו ההרגש שדורסים עליו. ולכן מביא בהמאמר פרטים הנ"ל דהסיפור, בכדי להדגיש שע"י השכלה לבד, בלי עבודה, אפשר להיות התפשטות הישות גם במקדש מעט ואפילו כשנכנסים ליחידות, דמזה מובן ההכרח בענין העבודה.

"ולאח"ז אמר לו הצ"צ פירוש הכתוב "יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו", און (בחולם) הוא כח ועוז, ופירוש איש און הוא איש חזק בדעת עצמו. וזהו יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו, דכשם שיעזוב רשע דרכו הוא דבר שמוכרח, דבלי תשובה א"א לגשת אל הקודש, כן מוכרח שהאיש און יעזוב את מחשבותיו (המחשבות דישות).