טוב טעם ודעת – תשכ"ב

"ומבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר בהמשך ר"ה תרצ"ו". בשיחה ביאר בקשר למאמר: כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר: בראש-השנה הראשון שהי' אדמו"ר הזקן במעזריטש, אמר "גוּט – בהברת שורוק – יו"ט". ושאלו אותו: מניין לכם שצריכים לומר "גוּט יו"ט" (בשורוק)? והשיב: אצלנו אומרים כך בכל הימים-טובים. ואמרו לו, שאצל הבעש"ט – שהי' בפולין, ששם היו אומרים בכל הימים-טובים "גִיט יו"ט" (בחיריק) – הי' המנהג לומר בר"ה ומוצאי יוהכ"פ: "גוּט יו"ט" (בשורוק), כי, "גוט" בגימטריא ח"י, להמשיך חיות בימים ושנים וכל המועדים כו'. וכיון שכ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר זאת – המשיך זאת בדיבור, והרי ב"דבר מלך שלטון", ובאופן ש"יקום לעולם". וכן גם בנוגע למשנת"ל במאמר הדיוק ד"טוּב" במלאפום, שמורה על תכלית הטוב, ובאופן של "טוב טעם", שהו"ע התענוג, החל מלימוד התורה מתוך עריבות ("לערנען מיט אַ געשמאַק"), ועי"ז תומשך עריבות ("געשמאַק") גם בגשמיות. ובפשטות – שיומשך ה"טוב" ("גוּט") בכל המועדים וכל הימים של כל השנה כולה, שתהי' שנה טובה, וכתיבה וחתימה טובה, בגשמיות וברוחניות גם יחד.