דבר גו' קדושים תהיו – תשכ"א
"מי יתנך כאח לי", צדיקים ובע"ת
ש"פ אחרי–קדושים, י"ג אייר בבוקר לפני התפלה, בחדרו הק'. המאמר הוגה ע"י ויצא לאור בקונטרס י"ג אייר תנש"א. לכללות המאמר ראה ד"ה המלאך הגואל תרפ"ד שהוא ד"ה מי יתנך כאח לי תרפ"ד. (חסיסים פירשו שמרמז להילולת אחיו ע"ה) והוא מיוסד על ד"ה מי יתנך כאח לי תרנ"ד המצויין לקמן בהמאמר. מקשר עם המבואר במאמר ד"ה להבין ענין פסח שני להצ"צ, וראה לקמן תשל"ח. וראה הוספות ללקו"ש ח"ד ע' 1301 ממאמר זה. מאמר רחב והובא כאן רק נקודה קצרה.
תקציר
הכוונה בירידת יוסף למצרים "כי למחיה שלחני אלקים לפניכם", ללקט ניצוצות קדושה ולהקל עול הגלות מישראל, גם בענין הכפרה על החטא אמר להם "אל תעצבו ואל יחר בעיניכם" כי יש בהם כוונה לתשובה. אבל מכירת יוסף לעצמה היה דבר רצוי כי "וישמני לאב לפרעה". ואותה אנו מבקשים "מי יתנך כאח לי" כיוסף עם אחיו, אף שגרמנו לגלות וצער הנשמה והשכינה, מ"מ יתן לנו הטוב וימחול לנו ויתגלה הכוונה פנימית, מעלת התשובה, המשכת אוא"ס שלמעלה מהשתלשלות. תחילת העבודה (ניסן) בריחה מהרע, אתכפיא, גילוי נעלה יותר. העבודה להשלים הכוונה דירה בתחתונים (אייר) אתהפכא, גילוי בפנימיות יותר.
גדולתי למעלה מגדולתכם, ענווה וביטול דצדיקים אינו שולל מציאותם. קדושתי למעלה מקדושתכם, ביטול דתשובה, אביון שאין בו מעלה כלל. אמנם התכלית הוא בהתכללות שניהם "כיוסף לבנימין".