חסידים ואנשי מעשה – תשכ"א

אחד בחילופי אתוון הוא ועד, המשכה לבי"ע, אבל הד' אינו מתחלף, כי מלכות שרשו בעצמות, מתגלה בהתהוות בפועל, הוא לבדו בכוחו וכו'. לכן הוא סיום פסוקי מלכויות, שיומשך יחו"ע ביחו"ת. אלא שבר"ה הוא בהעלם "בכסא", ובחג הסוכות נמשך בגילוי בפנימיות "ליום חגנו" בריקוד (פנימיות) חסידים ואנשי מעשה (אורות וכלים) באבוקות של אור (תוקף אור פנימי ועצמי) במספר ארבע (כללות השתלשלות) או שמונה (למעלה מהשתל').

"פירוש חסידים, הוא כמ"ש רש"י (סוכה נג,א) חסיד מעיקרו, היינו שמלכתחילה אין בו בחי' ישות ומציאות כלל, והו"ע ביטול האורות, ואנשי מעשה הו"ע העבודה דיחו"ת, ולמעלה יותר הו"ע יחו"ת כפי שהוא באצילות, שהו"ע הכלים, שהם בבחינת מציאות דבר מה, אלא שמיד שמתהוה מציאותם הרי הם מתבטלים, וע"ד הדוגמא מהפרת הנדר לאחר שיחול. ומצד המשכת האור דבחי' אבוקה, שהוא האור שלמעלה מהשתלשלות, שנמשך בהם, היו שמחים ומרקדים, לפי שחסידים ואנשי מעשה הם בחינת אורות וכלים דאצילות, ובחג הסוכות נמשך בהם האור שלמעלה מהשתלשלות".