והמשכילים יזהירו – תש"כ

בזהר מפרש הפסוק על קודם ביאת משיח ובמדרש מפרשו על לאחריו. עד"ז בפסוק ואני אשיר עוזך וארנן לבוקר חסדך, שיש מפרשים על קרי"ס ויש מפרשים על לע"ל. כמו"כ הפסוק הנה ישכיל עבדי גו' אם הוא על משיח או על כל אחד מישראל. ושניהם אמת ומשלימים זה את זה. כך ענין קרי"ס למ"ת ובקיעת הנהר לע"ל לגילוי פנימיות התורה. מעין ונהר, חכמה ובינה, בינה נמשך מחכמה כמו נהר מהמעין, אלא שאינה מתלבשת כמו שהיא אלא מתעלמת בה, כדוגמת שמיעה, שמהפרט בא לכלל, כל זה הוא גילוי פנימיות התורה עכשיו. אבל משיח ילמד את כל ישראל פנימיות החכמה שאינה נמשכת כלל בבינה, ע"ד ראיה שתופס הכל בסקירה אחת, הנה ישכיל עבדי. אך כדי להגיע לגילוי זה דראיה מוחשית צ"ל קודם בקיעת הנהר העלם דבינה, כמו שקרי"ס הכנה למ"ת, אלא שגם בזה כלול הגילוי דלעתיד, כי בהשתלשלות כל הדרגות קשורים. כאשר נעשה בקיעה, הסרת ההעלם בבחי' היותר תחתונה (ים) הרי זה קשור גם עם הסרת ההעלם בבחי' היותר עליונה (נהר) לכן גם עתה יש להתחלת גילוי זה.

ע"ד מה שעכשיו הוא בחי' אירוסין ולעתיד יהי' בחי' נישואין, לכן "והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע" הולך הן על דרא דעקבתא דמשיחא והן על הזמן שלאחר הגאולה. ויש לומר בדרך אפשר, שהגילוי דראי' שהי' אצל האריז"ל הוא אותו הגילוי שיהי' לעתיד, אלא שאז הי' רק אצל האריז"ל ולפי שעה בלבד, וההתחדשות דלעתיד היא שכל ישראל יהיו בבחינה זו בסדר קבוע.