לא תהי' משכלה – תשי"ב
תקציר
מארז"ל וכי איכפת לי' להקב"ה למי ששוחט מן הצוואר או מי ששוחט מן העורף, הולך על עתיק שם אינו נוגע עבודה; אבל בסדר ההשתלשלות, אפילו באריך, נוגע העבודה. וכל זה בנוגע לעבודה עצמה, אבל התוצאה מן העבודה "לצרף בהן את הבריות" נוגע בעצמות.
סדר הכתוב "ועבדתם את הוי' אלקיכם" לשון נסתר, שלישי המדבר, עצמות ומהות שלמעלה משם הוי'; ומסיים "והסירותי מחלה מקרבך" שהוא עצמו (השלישי) עצמות ומהות א"ס, יסיר, כי נוגע לו העבודה. עיקר העבודה היא עבודת עבד, יראה וקבלת עול; כולל עבודת התפילה, עבודה מאהבה, כי על־ידה מתברר הגוף ונה"ב ומחבר נה"א לשרשה ומקורה.
ציווי התורה: לא תהי' משכלה ועקרה גו' עקרה, הוא אינה מולידה אהוי"ר מהתבוננות; משכלה, אף שמולידה אהוי"ר אבל אין להם קיום.
הסיבה לזה היא "בארצך", לשון רצון, כי נרגש בו שביעות רצון מעבודתו שאז נשאר לעמוד על עמדו ואינו מוסיף להלך בעבודתו (ער שטעלט זיך אָפּ און גייט ניט ווייטער). כדי לפעול בנפשו הרגש העדר שביעות הרצון, יתבונן "את מספר ימיך אמלא" שניתנו לו ימים קצובים למלא בהם שליחותו, וממילא לא יהיה לו פנאי לחשוב אודות מדריגות, כי בידעו שבכל רגע ורגע צריך למלא את שליחותו, ואם עובר רגע שאינו עובד עבודתו, ה"ז לא רק שהי' יכול להתעלות בעבודתו (ער האָט געקענט שטייגן) ולא עשה כן, אלא עוד זאת, שברגע זה שאינו עובד עבודתו, מורד הוא במלך מה"מ הקב"ה שאינו ממלא את שליחותו, הרי, לא זו בלבד שלא שייך אצלו הרגש של שביעות רצון, בארצך, אלא אדרבה, ווען מען פרעגט אים וואָס איז באַ דיר מיטן בארצך, זועק הוא (שרייט ער אויס) במר נפשו: מה לי רצון, מה לי תענוג, מה לי אהבה, מה לי יראה (וואָס מיר רצון, וואָס מיר תענוג, וואָס מיר אהבה, וואָס מיר יראה), כיצד יכול לחשוב על ענינים של מדריגות בה בשעה שצריך לעמוד על המשמר שלא יעבור אפילו רגע אחד במצב של מרידה במלכות ח"ו מצד החסרון במילוי השליחות ברגע זה
ואזי מבטיחים לו מלמעלה,לא תהי' משכלה גו' את מספר ימיך אמלא, שגם אם פגם וחסר במספר הימים, מתמלא החסרון מצד עצמות א"ס שלמעלה מהשתלשלות; והסירותי מחלה מקרבך, עצמות א"ס מסיר ממנו את המחלה דהרגש עצמו, שהיא השורש לכל המחלות.
וכל ענינים אלה נמשכים גם בגשמיות, הן בנוגע למזונא רויחא, שעז"נ וברך את לחמך ואת מימיך, הן בנוגע לחיי, שעז"נ והסירותי מחלה מקרבך, ומוסיף את מספר ימיך אמלא, והן בנוגע לבני, שעז"נ לא תהי' משכלה ועקרה בארצך. וכל זה נעשה הכנה לענין כניסת הארץ (שעל זה מדובר בהמשך הכתובים), כן תהי' לנו במהרה בימינו ע"י משיח צדקנו.